Ofer Ekstien 

Advocate

מאת: עו"ד עופר אקשטיין- מתמחה בנושאי זכויות אדם ומעמד בישראל.  

 

אזרחית אוקראינה  הכירה תושב ישראל  מוסלמי נשאה לו וילדה שני ילדים ולאחר כ- 6 שנות נישואים הוא נשא אחרת  ומשרד הפנים החל  משנת 2005 מסרב לתת מעמד  קבוע זמן.

עסקינן באזרחית אוקראינה שנישאה למוסלמי, תשב קבע ישראלי, בשנת  1994באוקראינה ועדיין ממתינה במשך  13 שנה לקבלת מעמד קבע בישראל. בינתיים, הספיקה הגב' לסבול מאלימות מבעל מכה, להיפרד מבעלה, לנהל נגד הבעל הליכים משפטיים בעניין הגירושין ומשמורת על הילדים להכיר בן זוג ישראלי אחר ולחיות עימו חיים משותפים ולגדל שני ילדים בישראל ועדיין שוקל משרד הפנים באם לתת לה מעמד קבוע או להמשיך לתת לה מעמד זמני או לגרש אותה מהארץ חזרה לאוקראינה וטרם נקבע מה יעלה בגורלה על ידי הוועדה הבינמשרדית העלומה של המטה לרשות האוכלוסין במשרד הפנים 

תחילת הפרשה  בשנת 1994, אז פגשה לריסה אלגולאני את בהא אלגולאני, מוסלמי תושב קבע ישראלי, בעת לימודי הרפואה שלו באוקראינה ובני הזוג נישאו ביום 10.9.94 באוקראינה. בשנת 1997 נולדה לבני הזוג בת ולאחר חצי שנה ביום 25.7.99  הגיעו בני הזוג אלגולני לישראל. בעת כניסתה לישראל, קיבלה אלגולאני אשרת תייר לשלושה חודשים אשר הוארכה עד לקבלת מעמד של תושב זמני בחודש 6/01  כארבע שנים לאחר כניסתה ארצה, המעמד הזמני הוארך מדי שנה. בשנת 2003 נולד לבני הזוג בן נוסף ובני הזוג חיו כמשפחה לכל דבר.

בשנת 2005 החלו היחסים בין בני הזוג אלגולני להידרדר. הבעל הכה את אשתו והשפיל אותה ובאחת הפעמים אף שפך עליה כוח תה רותח שגרם לכוויות בכל גופה. יצוין כי בפציעה טיפל רופא, חברו של הבעל, מבלי שהנושא תועד בבית חולים או בכל מוסד אחר. לטענת האישה, הבעל איים עליה שאם תתלונן במשטרה, ידאג לסלק אותה מהארץ ומסיבה זו לא העזה אלגולאני להתלונן במשטרה.                                                                       

במקביל בשנת 2005 קיבלה אלגולאני הודעה ממשרד הפנים בירושלים כי בקשתה לקבלת מעמד כאשת תושב קבע ישראלי נדחתה, מאחר שבעלה המוסלמי נשא אישה אחרת ולכן נמסר לגב' אלגולאני כי הליך התאזרחות לקבלת מעמד בישראל מכוח  נישואיה לאזרח ישראלי הופסק. גב' אלגולני טענה כי לא ידעה דבר בקשר לכך שבעלה מנהל  מערכת יחסים ואף נשא אישה אחרת.

למרות מקרי האלימות, המשיכו בני הזוג להתגורר ביחד עד לשנת 2006, אז עזב הבעל את ביתם המשותף, מבלי לדאוג לתשלום מזונות. האישה, מצידה, הגישה לאחר תקופה מסוימת, תביעה למזונות, תביעה למשמורת על הילדים ותביעה להתרת נישואין. התביעות הוגשו לבית משפט לענייני משפחה בירושלים ועדיין מתנהלים היום.

בשנת 2008 סילק בן הזוג את האישה והילדים מהדירה. והאישה שהושלכה לרחוב נאלצה להתגורר לסירוגין אצל מכרים וקרובים אשר דרכם הכירה את בן זוגה הנוכחי, שביחד עם בני משפחתו סייע לה ולילדיה לחזור לשגרה. בין השניים התפתח קשר רומנטי והשניים הגישו למשרד הפנים בחודש 2/08 בקשה לקבלת מעמד כבת זוג של אזרח ישראלי. משרד הפנים החליט להאריך את המעמד הזמני של האישה בשנה נוספת עד לשנת 2009. יובהר כי החל משנת 2001 מאריך  משרד הפנים אל המעמד הזמני מידי שנה וזאת לאחר שהיה  עליו לקבל החלטה בעניין המשך המעמד לאחר שנודע למשרד הפנים על הפרידה בין בני הזוג על פי נוהלי משרד הפנים 

בשנת 2009 בעת שביקרה במשרד הפנים, הודיעה לה הפקידה, ללא כל הכנה מוקדמת ובעל פה, שמשרד הפנים החליט לבטל את מעמדה כתושבת זמנית ועליה להתחיל את כל ההליך מהתחלה – כתיירת עם אשרת עבודה, מעמד שאינו מקנה לה זכות לקבל קצבת ילדים מביטוח לאומי. 

על סף ייאוש פנתה האישה לעמותה לזכויות אדם, אשר מעניקה שירותי יעוץ משפטי ללא תשלום. העמותה לזכויות האדם פנתה אליי ובקשה כי אייצג את הגב'  בהתנדבות והסכמתי לכך. 

לפני כחודשיים הגעתי עם גב' אלגולני למשרד הפנים ובקשתי לברר מדוע הגב' עדיין לא קיבלה מעמד קבע במדינת ישראל למרות שהיא עדיין נשואה לתושב קבע וחיה בארץ משנת 97'  . פקידת משרד הפנים מסרה לי כי מבחינת משרד הפנים בני הזוג אלגולאני נפרדו  בשנת  2005 כאשר הבעל נשא אישה אחרת ולכן  גב' אלגולני אינה זכאית למעמד כאשתו של תושב קבע ישראלי ולכן כאשר היא בקשה לקבל מעמד על פי חיים משותפים בן זוגה הנוכחי, משרד הפנים מתחיל למעשה את הליך התאזרחות מחדש ולכן  גב' אלגוני תחזור למעמד של תיירת עם אישור עבודה. האם יכול לעלות על הדעת כי לאחר כ- 13 שנים תחזור הגב' למעמד של תיירת עם אישור עבודה בלבד.

לאחר שהסברתי לפקידת משרד הפנים כי בהתאם לנוהל קבלת מעמד מכוח נישואין עם תושב קבע ישראלי, לאחר קבלת אשרת תייר במשך 27 חודשים וקבלת מעמד זמני במשך כ- 3 שנים ובהעדר מניעה  אחרת יש להעניק למבקש מעמד קבע בישראל ולכן גב' אלגולני הייתה צריכה  לקבל מעמד קבע עוד בשנת 2004.

פקידת משרד הפנים השיבה כי אם רוצה גב' אלגולני לקבל מעמד מכוח נישואיה לתושב קבע עליה להגיש בקשה לקבלת מעמד על פי  נוהל  הפסקת הליך להסדרת מעמד לבני זוג של  ישראלים ולפיו תועבר הבקשה לוועדה בינמשרדית אשר תשקול  הענקת מעמד לגב' אלגוני מטעמים הומניטריים. יצוין כי קבלת  מעמד קבע מותנה בקבלת תעודת גירושין ו/או פסק דין  לגירושין אשר טרם ניתן מאחר ועניין התרת הנישואין מתנהל בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים כך שבקשתה של גב' אלגוני ממתין לקבלת החלטת  הוועדה הבינמשרדית של משרד הפנים.

במקרה זה כמו במקרים רבים אחרים מדובר בהתנהלות בלתי חוקית של משרד הפנים כלפי גב' אלגולני מאז הגיעה לארץ בשנת 97', אשר כל חטאה הוא שבעלה המוסלמי  נשא אישה נוספת. משרד הפנים גורם, שלא כדין, סחבת בעניין קבלת המעמד של גב' אלגולני עד היום  ללא שמצא פתרון כלשהו לבעייתה, כתוצאה מעמידה על זכויות גב' אלגוני לקבלת מעמד קבע בישראל  ולאור מספר פניות מטעמי למשרד הפנים כי מדובר בהתנהלות בלתי חוקית ופגיעה של ממש בזכויותיה וכי הסחבת והבירוקרטיה בטיפולם בעניינה אינה סבירה כלל ואינה מתקבלת על הדעת  וכן גב' אלגולני זכאית לקבל מעמד קבע כבר משנת 2004  ורק מאחר ונוהל הפסקת הליך להסדרת מעמד לבני זוג של ישראלים דורש תעודת גירושין נמסר לי לאחרונה כי המטה לרשות האוכלוסין בירושלים של משרד הפנים יעשה מאמץ לקבלת החלטה בעניינה בקרוב.

הקלות הבלתי נסבלת של הסחבת במשרד הפנים בעניין קבלת מעמד קבע לאשתו של  תושב קבע ישראלי.